היכן תרצה לבקר בירושלים

    • אתרי תיירות (23)

    • העיר העתיקה

      העיר העתיקה בירושלים (בערבית: بلدة القدس القديمة, נהגה: בִּלִדַת אֶלקוּדְס אֶלקָדִימָה) היא האזור העירוני העתיק של ירושלים. שטחה המוקף על ידי חומות ירושלים הוא כ-850 דונם. כמו כן נכללים בעיר העתיקה הר ציון ועיר דוד, הנמצאים מחוץ לחומות, בסמוך ומצד דרום. העיר העתיקה מחולקת ל-4 רבעים: הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני. כיום מתגוררים בה כ-39,000 בני אדם. בחומת העיר העתיקה שמונה שערים: שער יפו, שער שכם, שער ציון, שער הרחמים (סגור), שער האריות, שער הפרחים, השער החדש ושער האשפות. העיר העתיקה מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים בני דתות ואומות שונות, הבאים מרחבי העולם לבקר באתרים הקדושים להם הנמצאים בה, ובהם: הר הבית, הכותל המערבי וכנסיית הקבר. העיר העתיקה במתכונת ובגבולות המוכרים לנו כיום, נבנתה בתקופה העות'מאנית. ברם, "צורת העיר העתיקה, מערך השטח הבנוי שלה, חומתה הנוכחית, שעריה, רחובותיה, שווקיה ורבעיה, הם פרי יצירה של תקופות חשובות שקדמו לה בהרבה". רבים מהאתרים המצויים בתחומה על פני מפלס החיים ומתחת לו, מקורם מן העת העתיקה. העיר העתיקה בנויה על חורבות בתים, קמרונות ושפכי הריסות אשר נבנו ונהרסו לסירוגין במשך אלפיים שנה. תחת בתים רבים יש בורות מים ומעברי ניקוז קדומים. מפלס החיים בעיר העתיקה בימינו הוא כ-4–8 מטר מעל מפלס הרחוב בעיר בימי הבית הראשון, וכ-2–4 מטר ממפלס העיר בתקופה הרומית במאות הראשונות לספירה הכללית.ב־1981 הוכרז מתחם העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

      זמן באתר: שעתיים
    • כנסיית הקבר

      כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש) היא כנסייה גדולה הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסוף ה"ויה דולורוזה" ('נתיב היסורים'). בין כותלי הכנסייה יש אתר המזוהה כגבעת הגולגולתא הנזכרת בברית החדשה: "וַיְהִי כַּאֲשֶר בָּאוּ אֶל הַמָקוֹם הַנִקְרָא גָלְגֹלְתָא, וַיִצְלְבוּ אֹתוֹ שָם". מאז המאה ה-4 לספירה משמשת הכנסייה, הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר לכל הנוצרים בעולם, כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.

      זמן באתר: שעה
    • כיפת הסלע

      כיפת הסלע (ערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה; נקראת לעיתים "כיפת הזהב") היא מבנה מוסלמי הבנוי על-פי המסורת על גבי אבן השתייה, בפסגתו של הר הבית. כיפת הסלע היא המבנה המוסלמי העתיק ביותר שנשתמר ללא שינויים מהותיים, ונחשבת למופת אדריכלי ואמנותי, ולפינת יסוד בתולדות האמנות והאדריכלות האסלאמיים. כיפת הסלע עצמה אינה מסגד, ואין נערכות בה תפילות בציבור, אלא היא חלק ממתחם הר הבית. אין לבלבל בינה לבין מסגד עומר השוכן סמוך לכנסיית הקבר ברובע הנוצרי. הכיפה נבנתה על מקומו של המקדש הרומאי יופיטר קפיטולינוס (Jupiter Capitolinus), אשר בתורו נבנה על מקומו של בית המקדש השני, שנהרס בשנת 70 לספירה בעת כיבוש ירושלים. הכיפה המקורית התמוטטה בשנת 1016, ונבנתה מחדש חמש שנים לאחר מכן.

      זמן באתר: שעתיים
    • הר הזיתים

      הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים. מקור שמו של ההר בכרמי הזיתים שכיסוהו בעבר. הר הזיתים קדוש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים, ומסורות רבות קשורות בו. גובהו של הר הזיתים והתצפית המצוינת ממנו לעיר העתיקה של ירושלים ומתחם הר הבית גרמו לכך שמרבית המפות הריאליסטיות והאיורים העתיקים של ירושלים נעשו מהר הזיתים.

      זמן באתר: שעתיים
    • הר ציון

      הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר. ההיסטוריה של ההר מתחילה כבר בתקופה הכנענית והיבוסית, ונמשכת עד ימינו. על ההר אתרים חשובים ליהדות, לנצרות ולאסלאם, ואתרי מורשת קרב, מוזיאונים ובתי קברות. על פי חלק ממסורות שלוש הדתות, אחד המבנים על ההר, הוא מקום קבורתו של דוד המלך.

      זמן באתר: שעה
    • שער שכם

      שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית. השער נבנה בתקופה העות'מאנית בהוראת הסולטאן סולימאן המפואר בשנת 1538. השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם. ברוב השפות האחרות הוא נקרא "שער דמשק" (Damascus Gate), מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק. בערבית הוא נקרא "באב אל-עמוד" (שער העמוד) על שום העמוד שניצב בעבר בכיכר השער. בסמוך לשער (בין חומות העיר העתיקה) שוכן מוזיאון הכיכר הרומית, וממזרח לו (מחוץ לחומות) נמצאת מערת צדקיהו.

      זמן באתר: 20 דקות
    • מגדל דוד

      מגדל דוד הוא שמה של מצודת ירושלים הקדומה אשר הגנה במשך אלפי שנים על העיר .השם "מגדל דוד" מופיע לראשונה בשיר השירים פרק ד' , פסוק ד' : " כמגדל דויד צוארך, בנוי לתלפיות, אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגיבורים" , והוא מרמז על הקשר הסמלי בין המצודה לבין דוד המלך. את הקשר הישיר בין מצודת ירושלים הנוכחית לשמה - מצודת דוד המלך יצר ההיסטוריון יוספוס פלאביוס בספרו 'מלחמת היהודים ברומאים'- "והעיר ירושלים הייתה מוקפת בשלוש חומות בצורות מכל עבריה...כי שם נמצאה רק מצודה אחת. בעיר נוסדה על שתי גבעות צופות ועמק מפריד ביניהן בתווך... האחת, אשר נמצאה עליה העיר העליונה, היא גבוהה הרבה מאחותה... על חוסנה נקראה הגבעה הזאת בשם "מצודת דוד המלך" ( מלחמת היהודים ה, ד, א). המצודה שוכנת במקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה, מעל נקודת ההשקה של גיא בן הינום ונחל צולב. נקודה אסטרטגית זו היא הסיבה להקמת קו הביצורים הקדום של העיר , במטרה להגן עליה מצפון מערב, ואכן במהלך השנים היה למצודה תפקיד מרכזי בהגנת העיר, והיא שימשה מרכז שלטוני וצבאי. בתקופת המנדט שוקמה המצודה ונפתחה מחדש כמוזיאון וכמרכז תרבות, אך בין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים שבה לשמש את חיילי הליגיון הירדני אשר ניצבו על החומה מול השכונות היהודיות ממילא וימין משה. לאחר איחוד ירושלים החלו חפירות ארכאולוגיות נרחבות במצודה ובסביבתה והתגלו בה שרידים מרשימים מכל תקופותיה ההיסטוריות של ירושלים. מגדל דוד- המוזיאון לתולדות ירושלים נפתח במצודה בשנת 1989 ובמשך שלושה עשורים פקדו את המוזיאון , האתר הארכאולוגי והחיזיון הלילי מליוני מבקרים מן הארץ והעולם כולו. הקישלה- מדרום למצודה ובסמוך מאוד אלה נחפר המבנה המערבי של הקישלה- מתחם צבאי אשר נבנה בתקופה העות'מאנית ושימש כבית מעצר בתקופת המנדט. הארכאולוג עמית ראם, אשר ניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות בשנים 1999-2001 מצביע על שורת ממצאים מרתקים השופכים אור חדש על סיפורה של הגבעה המערבית של ירושלים הקדומה ובמיוחד על ארמון המלך הורדוס. ניתן לבקר באתר בתיאום מראש באמצעות הסיורים המודרכים של מוזיאון מגדל דוד.

      זמן באתר: שעתיים
    • ויה דולורוזה

      וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa, לעיתים נכתב כויאה דולורוזה, בערבית: طريق الآلام, תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים בה על פי האמונה הנוצרית צעד ישו מהמקום בו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא בה בוצע גזר הדין. הדרך נקראת בשם זה בשל הייסורים שהיו מנת חלקו של ישוע בלכתו בה. הדרך נקראת לעיתים גם "דרך הצלב" מפני שישו נשא בה על שכמו את הצלב שעליו הומת לבסוף. הויה דולורוזה מתחילה ברובע המוסלמי, מצפון להר הבית, ומסתיימת בכנסיית הקבר שברובע הנוצרי. הדרך כוללת 14 תחנות אשר בכל אחת מהן אירע דבר מה לישוע בדרכו: באחת הוא נפל, באחרת פגש את אמו וכדומה. תשע מתחנות ויה דולורוזה פזורות לאורך הדרך, ו-5 התחנות האחרונות נמצאות כולן בכנסיית הקבר. המונח "ויה דולורוזה", וכן המונח העברי "דרך הייסורים", משמשים בהשאלה לתיאור דרך רצופה במכשולים ובקשיים.

      זמן באתר: שעה
    • כותל המערבי

      הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, וכנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום. לכותל המערבי חשיבות דתית, לאומית והיסטורית, ואלה מביאים אליו מיליוני מבקרים בכל שנה, יהודים ושאינם יהודים. בני מצווה עולים שם לתורה בימי שני וחמישי, חיילים נשבעים אמונים ברחבתו העליונה, ואישים מרחבי העולם מבקרים בו.

      זמן באתר: שעה
    • יפו

      רחוב יפו הוא רחוב מרכזי בירושלים, בעל היסטוריה רבת שנים. ראשיתו בדרך יפו, הציר דרכו היו יוצאים מן העיר העתיקה של ירושלים, מערבה לכיוון העיר יפו ששימשה כעיר הנמל של ירושלים. במשך עשרות שנים במאה ה-19 ובמאה ה-20 היה הרחוב רחובה הראשי של ירושלים שמחוץ לחומות ומרכז העסקים הראשי (מע"ר) שלה. עם השקת הרכבת הקלה בירושלים בראשית העשור השני של המאה ה-21, נותר הרחוב כציר תחבורה ראשי בעיר. הרחוב חוצה את העיר ממזרח למערב. תחילתו בשער יפו שבחומת העיר העתיקה, דרך מרכז העיר, ועד צומת היציאה מירושלים. לאורך הרחוב כמה כיכרות ואתרים ידועים של העיר, בהם: כיכר צה"ל, כיכר ספרא, כיכר ציון, כיכר הדוידקה, צומת יפו-המלך ג'ורג' (צומת האיקסים), התחנה המרכזית החדשה, וכן דרכי גישה למדרחוב העירוני - מדרחוב בן יהודה וכן לשוק מחנה יהודה. לכל אורכו מצויים מאות חנויות ובתי עסק שונים. עקב התמורות הרבות שחלו ברחוב לאורך השנים כתב עליו האדריכל וחוקר ירושלים דוד קרויאנקר כך: "במשך כ-150 שנה מהווה עקומת העליות והמורדות בתולדות רחוב יפו בבואה נאמנה של תהליכי שגשוג והידרדרות, בירושלים בכלל ובמרכז העיר בפרט."

      זמן באתר: שעתיים
    • קבר בני חזיר

      קבר בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים. הקבר מתוארך לתקופת החשמונאים, והוא חצוב כולו בתוך הצוק. לצדו של הקבר ניצב קבר זכריה וסמוך לו ניצב יד אבשלום. כתובת עברית שנחקקה כנראה בתקופה החשמונאית ונמצאת מעל המערה מלמדת כי במערה קבורים משפחת כוהנים מבני חֵזיר: מכתובת זו מסתבר שהמערה שימשה את משפחת בני חֵזיר במשך כמה דורות. כמו כן ניתן ללמוד על עושרה של משפחה זו, שיכלה להרשות לעצמה חציבת קבר בנחל קדרון, מול הר הבית. אבי המשפחה היה בראש החותמים על אמנת נחמיה, ומכאן שהיה ממנהיגי היהודים בתקופה זו. במקרא נמנית בני חֵזיר (דברי הימים א', כ"ד, ט"ו; נחמיה, י', כ"א), בין 24 משמרות כהונה, מוסד שהמשיך להתקיים בימי בית שני. מלכיור דה ווה[דרוש מקור] ושמואל קליין העלו את ההשערה כי אין המדובר אלא במשפחתו של ביתוס המפורסם, שעל שמו נקראו הבייתוסים. בכתובת ישנו ציון של "נפש" (מבנה מיוחד ומפואר שנבנה לצד הקבר או עליו, כגון יד אבשלום), אך נפש זו לא נמצאה. הארכאולוגים משערים שמעל הקבר אכן הייתה קיימת נפש שנהרסה במשך הזמן. סגנון הקבר מושפע מהאדריכלות היוונית בלבד (שני עמודים בעלי כותרות דוריות) וללא השפעת אדריכלית מזרחית. המסורת היהודית בעבר קישרה את המערה עם "בית החפשית" בו ישב עוזיהו מלך יהודה לאחר שהצטרע עד יום מותו.

      זמן באתר: שעה
    • הקארדו

      קארדו (לטינית: Cardo) הוא כינויו של הציר הראשי שחצה ערים ומחנות צבא ברחבי האימפריה הרומית מצפון לדרום. הקארדו שימש בדרך כלל כמרכזה המסחרי הראשי של העיר, והיו בו חנויות רבות; הוא נקרא גם "קארדו מקסימוס" - הקארדו הגדול. הרחוב המשני, הניצב לקארדו, נקרא דקומנוס. שני רחובות אלה חילקו כל עיר (או מחנה צבאי) לארבעה רבעים, לכן עד היום, בשפות רבות, סקטור בעיר נקרא "רובע" מלשון "רבע" (לדוגמה, Quarter באנגלית ו-Quartier בצרפתית). בצומת הדרכים בין הקארדו והדקומנוס השתרעה כיכר גדולה - הקרדינה, שבה היה הפורום הרומי. פירוש המונח "קארדו" בלטינית הוא "ציר מרכזי", מכאן כינויו של הרחוב הראשי בעיר הרומית. למרות הדמיון בשם, אין קשר בין ה"קארדו" הלטיני לבין ה"קרדיה" היוונית, שמשמעותה "לב".

      זמן באתר: שעה
    • מסגד אל אקצא

      מסגד אל-אקצא (ערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אלְ-מַסְגִ'ד אלְ-אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בדרום הר הבית, בקומפלקס של אתרי תפילה ומבני דת מוסלמיים. המסגד נחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם הסוני לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא במדינה. על פי המסורת המוסלמית זהו המקום אליו הגיע מוחמד במסעו הלילי ממכה לירושלים, משם עלה השמיימה עם המלאך גבריאל והשאיר את טביעת רגלו באבן.

      זמן באתר: שעה
    • שער הפרחים

      שער הפרחים (ערבית: باب الساهرة תעתיק: "באב אל סאהרה" - השער הפתוח) ידוע גם בשם שער הורדוס הוא אחד משערי ירושלים, ונמצא בחלק הצפוני של חומות ירושלים. סמוך לשער מבחוץ נמצאת שכונת באב א-זהרה, כשמו הערבי של השער.

      זמן באתר: 15 דקות
    • שער האשפות

      שער האשפות (בערבית: باب المغاربة; תעתיק: בַּאבּ אִלְ-מַעַ'ארְבֵּה), הוא אחד משערי ירושלים, השוכן בחומה הדרומית של העיר העתיקה סמוך לכותל המערבי. הוא נבנה במחצית המאה ה-16 במסגרת שיקום חומות העיר בידי הסולטאן הטורקי סולימאן הראשון. השער נקרא בערבית בשם 'באב אל-מע'ארבה' (שער המרוקאים) על שם השכונה המוסלמית-מוגרבית ששכנה בסמוך לו בתוך העיר עד שהוחרבה מיד אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967, או 'באב אל-סילואן' (שער סילוואן, כפר השילוח) על שם הכפר הסמוך מחוץ לחומה. שער האשפות משמש היום לכניסת אוטובוסים לאזור הכותל, וליציאת כלי רכב מאזור הרובע היהודי.

      זמן באתר: 15 דקות
    • גת שמנים

      גת שמנים (ארמית: גת שמנא; יוונית: Γεθσημανή) הוא הגן בו, על פי המסורת הנוצרית והמתואר בברית החדשה, התפלל ישו בלילה שלפני צליבתו את תפילתו האחרונה והתייסר, קודם להסגרתו לידי הרומאים על ידי יהודה איש קריות. הגן נמצא במורדות הר הזיתים בירושלים, ומשקיף על נחל קדרון שלמרגלותיו ועל הר הבית שלמולו. במקורות המקראיים היהודיים מזוהה המקום כעמק יהושפט.

      זמן באתר: שעה
    • כנסיית שדה רועים

      כנסיית שדה הרועים היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית ליד ח'רבת א-סיר, בצפונה של העיירה בית סאחור, המנציחה את מקום התגלות המלאך לרועים, קודם שבאו במצוותו לסגוד לישו. הכנסייה השוכנת כ-2.2 ק"מ ממזרח לכנסיית המולד, הוקמה בידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי ב-1954.

      זמן באתר: שעה
    • עמק רפאים

      רחוב עמק רפאים הוא רחוב בדרום ירושלים העובר בשכונות המושבה הגרמנית והמושבה היוונית. תחילתו של הרחוב בהתפצלות מדרך בית לחם ליד גן הפעמון והתחנה הראשונה, והוא נמשך דרומה עד לצומת אורנים בקצה המושבה היוונית. לרחוב חשיבות מסחרית ותרבותית רבה, ולאורכו מסעדות, בתי קפה ובתי עסק רבים. הרחוב סלול לאורך ערוץ נחל רפאים, בחלקו העליון והשטוח המכונה עמק רפאים, ומכאן שמו.

      זמן באתר: שעתיים
    • התחנה הראשונה

      תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים (מכונה גם "תחנת הרכבת הישנה" או "מתחם התחנה". בפי הנהלת המקום "התחנה הראשונה") היא תחנת הרכבת ההיסטורית הממוקמת בשכונת בקעה בירושלים, בשטח שבין דרך חברון לדרך בית לחם, בסמוך לחאן הירושלמי. התחנה נחנכה בשנת 1892 כתחנת הקצה של קו יפו-ירושלים, קו הרכבת הראשון בארץ. תחנת הרכבת היא אחד ממבני הציבור היחידים שנבנו בירושלים בתקופה העות'מאנית. התחנה פעלה באופן כמעט רצוף (למעט הפסקת פעילות בזמן מלחמת העצמאות) עד לשנת 1998, שבה נסגר קטע המסילה נען - ירושלים עקב מצבו הטכני הירוד, ועמו נסגרה תחנת ירושלים. בשנת 2005 נפתח מחדש הקו ההיסטורי לירושלים לאחר שיפוץ ושדרוג, אך כתחנה סופית נקבעה התחנה החדשה שהוקמה במלחה, ללא המשך אל תחנת ירושלים ההיסטורית בלב העיר שנותרה בשממונה, בשל התנגדות עיריית ירושלים להפעלתה מחדש. מאז 2013 פועל במקום מתחם בילוי ופנאי בשם "מתחם התחנה הראשונה" אך שטח התחנה נמצא עדיין בבעלות רכבת ישראל.

      זמן באתר: שעתיים
    • משכנות שאננים

      משכנות שאננים הייתה אחד ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר החדשה של ירושלים בתקופה העות'מאנית והשכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה. היא הוקמה בשנת 1860. הקמתה, ביוזמתו ובתמיכתו של משה מונטיפיורי, סימלה את תחילת תקופת "היציאה מן החומות" בירושלים. בתי משכנות שאננים כיום, לאחר שיפוץ ושימור, משמשים כמרכזי כנסים, מרכזי מוזיקה ובתי הארחה.

      זמן באתר: שעתיים
הבחירה
שלך